לפני קרוב ל100 שנה עדיין לא היה את החכם שחשב על זה…

העולם ניסה להסתדר בכל מיני דרכים שונות ומשונות אך בסופו של דבר – תמיד איכשהו הסתדרו…

על הגי'פי אס, או על הוייז, אין אחד שלא שמע ומכיר!!!

עוזר לך להגיע עד כמה שאפשר לכל מקום בקלות וביעילות…

אבל גם אז הסתדרו…

אך דומה שגם בחיים יש גם לנפש איזשהוא מצפן שמכוון לה את הדרך, ואם היא לא יודעת לאן ללכת ולהגיע, היא חווה בילבול מטלטל..

ממש "בירא עמיקתא" כפשוטו.

איך?

אנו מוצאים את זה בפרשת השבוע בחטא שמלווה את עם ישראל רבות בשנים והוא חטא העגל שעליו אמר הקב"ה למשה רבינו:

"סרו מהר מן הדרך אשר צויתים עשו להם עגל מסכה" (לב,ח).

בשעה שלמטה רועש וגועש, ברציחת שבעים הזקנים וחור, ובעשיית העבודה זרה, חגג היצר שהנה הוא הצליח להכשיל את דור הדעה, שראו את האותות והמופתים אשר עשה ה' לפרעה ולכל מצרים, וזכו לראות גילוי שכינה על ים סוף, בדרגה של "ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי במעשה המרכבה", ורק עכשיו יצאו ממעמד הר סיני, עם כזה, איך עשה זאת היצר כל כך במהירות בדבר שאינו יכול להסית אפילו את הפשוט שבישראל? שהלא כבר אמרה הגמ' בשבת (קה:): "כך אומנותו של היצר הרע היום אומר לו עשה כך, ולמחר אומר לו עשה כך, עד שאומר לו לך עבוד ע"ז? דרכו היא אט אט לכאורה, ואיך עשו זאת בני ישראל כבר בפעם אחת? של סרו "מהר"?

את השאלה הזו שואל הגאון המופלא ר' חיים שמואלביץ זצוק"ל בשיחותיו (עמוד רלד') ומתרץ דבר נפלא ביותר:

"כתיב (לב,א): "וירא העם כי בושש משה לרדת מן ההר ויקהל העם על אהרן ויאמרו אליו קום עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו".

ואחז"ל (שבת פט.): "אל תיקרי בושש אלא בא שש, בשעה שעלה משה למרום, אמר להם, אני בא לסוף מ' (ארבעים יום) בתחילת שש, לסוף מ' יום בא שטן ועירבב את העולם, אמר להם משה רבכם היכן הוא, אמרו לו עלה למרום, אמר להם בא שש, ולא השגיחו בו, הראה להם דמות מיטתו, והיינו דקאמרי (והיינו מה שאמרו) לי-ה לאהרן, כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו".

וכאן מדגיש הרב זצוק"ל את היסוד:

"כאן גילו לנו חז"ל כיצד נכשלו ישראל בחטא העגל, כי משעה שיצאו ממצרים עד עתה, היה משה רבינו הולך לפניהם, מנהיגם ומורה להם את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון, והנה לפתע פתאום מראה להם השטן כי משה מת ומיטתו פורחת באויר, והיו כל ישראל שרויים בפחד ובהלה, לנגד עיניהם חושך ואפילה ענן וערפל, וכל העולם כולו נתון בעירבוביה גדולה. ובראותם כך איבדו את עשתונותיהם, והיו שבורים ורצוצים על מות רבם ומנהיגם, אדון כל הנביאים, ושרויים בפחד מי יורה להם דעה, ומבוהלים למראה הערבוביה והחושך. במצב זה יכול היה השטן לפעול מה שאין בידו לפעול במצב רגיל. כשאדם מבוהל ואובד עצות, ואפילו הוא מגדולי עולם כישראל במדבר שהיו דור דעה, נתון הוא בסכנה גדולה ליפול מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, ואין היצה"ר צריך לבוא אליו בדרך של "עשה כך" ו"עשה כך" עד שיאמר לו "לך עבוד ע"ז, אלא הוא מפילו בפעם אחת לדיוטא תחתונה".

והמסר מדבריו נפלא – כאן, ואך ורק באופציה כזאת, היצר מנצל אותך!!!

כן, כפשוטו, היצר מנצל אותך!!!

את הבילבוליזציה שאתה חווה, בשביל לא לתת לך להתקדם!!!

וזו העבודה שלנו…

לא לתת לו לבלבל, אלא להתגבר הלאה והלאה בעבודת ה', וזו התרופה לזה..

בואו קוראים יקרים ואשתף אותכם מה למדתי מיהודי פשוט בחנות ספרים:

"השבוע נכנסתי לחנות הספרים הצמודה לביתי בשכונה שלנו בקרית גת, חיפשתי ספר מסוים אותו רציתי לרכוש, ובעודי מסתובב בארונות, באתי לשאול את המוכר היושב ומצטנף לו בפינת החנות, אם קיים במלאי הספר אותו אני מחפש.

לפני, בתור עמד לו יהודי בעל בית פשוט, אך עם נשמה גבוהה, שאמר למוכר: 

"אני רוצה בבקשה לקנות ב5000 ₪ אעביר לך חלק במזומן וחלק באשראי".

זה בסדר"?

אציין, ששום ערימת ספרים לא עמדה על הדלפק!, שאולי תבין שהוא קונה עכשיו איזה שהיא כמות ספרים נכבדת לבית כנסת או לאוצר ספרים ליד ביתו.

וזה נורא נורא עניין אותי…

שאלתי אותו: "תגיד אפשר לשאול אותך, סלח לי, אבל למי אתה קונה במחיר הגבוה הזה"?

5000 ₪?

ותשמעו מה הוא ענה לי: "אני קונה חלקים של ש"ס שוטנשטיין שחסרים אלי, שאליו אני מאוד מתחבר, ואותו אני לומד".

"אתה, לומד ש"ס שוטנשטיין"? שאלתי.

כן, אני מפחד מהיצר הרע שלא יבלבל אותי, כי אם הוא יבלבל אותי, ויטריד אותי בכל מיני שטויות של העולם הזה, איך אני אבוא לעולם הבא? עם מה אני יבוא לעולם הבא?

ווואוווו…., אמרתי בליבי..

נאלמתי דום…

"אתה צודק בכל מילה", אמרתי..

בוא נחשוב גם אנחנו..

עם מה נבוא לעולם הבא??

שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל היקרים והאהובים!!!

===

המאמר נכתב לרפואת:

בני יקירי

יונתן בן ספיר רעיה הי"ו.

וכן להצלחת כל עם ישראל הי"ו.

בתושח"י.